חובת ההוכחה לאי קיום אמצעי מיגון ברכב 

המרצדס של סול אמר נגנבה.

הרכב היה מבוטח בפוליסת ביטוח מקיף בחברת הביטוח המגן.

בפוליסה נרשמה דרישה לאמצעי מיגון, כתנאי לכיסוי הביטוחי:

"אמצעי-מיגון: מערכת "ביטכונית" ומערכת אזעקה המגינה על כל הפתחים ברכב. מותנה בהיות המערכת תקינה ומופעלת כשהרכב אינו מאוייש".

המגן דחתה את דרישתה של אמר לקבלת תמלוגי ביטוח, בטענה כי ברכב לא הייתה מותקנת מערכת ביטכונית.

אמר הציגה קבלה על רכישת ביטכונית וכן אישור המוסך על התקנת המערכת.

המגן דבקה בעמדתה כי ברכב לא הותקנה ביטכונית. על פי בדיקותיה, קודנית הביטכונית שנמצאה ברשותה של אמר, התאימה לביטכונית אשר סופקה למוסך המתקין, רק כשבוע לאחר המועד בו נטען כי הותקנה הביטכונית.

המחלוקת בין הצדדים הובאה להכרעתה של השופטת שרה דותן מבית משפט השלום בתל-אביב.

השופטת אזכרה את הלכת בית המשפט העליון, לפיה על המבוטח מוטל נטל ההוכחה לקיום מקרה הביטוח. על חברת הביטוח מוטל הנטל להוכיח קיומו של חריג בפוליסה, במידה והיא מסתמכת עליו (ע"א 1845/90 רוני סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ"ז (5) 661).

השאלה על מי מוטל הנטל להוכיח קיומו של אמצעי המיגון מותנה ברישומו כחריג לחבות, שאז על המבטחת להוכיחו, או שמא מדובר על תנאי מתלה אשר הוכחתו מוטלת על הצד הנהנה מהחוזה, דהיינו המבוטח.

השופטת אזכרה פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום לפיו מדובר בתנאי מתלה (ת.א. (ת"א) 74490/92 גור יהודה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ).

מנגד, קיימת הלכה מבית מדרשו של בית המשפט העליון לפיה על חברת הביטוח מוטל הנטל להוכיח כי אמצעי המיגון לא הותקן (678/86 חסן חניפס נ' סהר חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ"ג (4) 177).

הלכת בית המשפט העליון לפיה על חברת הביטוח מוטל הנטל להוכיח כי הביטכונית לא הותקנה, חלה במקרה זה, קבעה השופטת דותן.

אמר הוכיחה כי הותקנה ביטכונית ברכבה. בכך הצליחה להראות כי עמדה בתנאי הפוליסה. המגן, לעומת זאת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה.

המגן הגישה חוות דעת של מהנדס מכונות, לפיה לא סביר, שגנב יסתכן בפריצת מכסה מנוע ואזעקה פועלת ולאחר מכן יעבוד עם מכשירי פריצה כדי להתגבר על הביטכונית ברחוב הומה מאנשים.

יחד עם זאת המומחה לא בחן אפשרות שהרכב נגנב באמצעות גרר, למרות שאמר ציינה כי באיזור ממנו נגנב הרכב נמצאים מוסכים ומסתובבות מכוניות גרר.

כמו כן, הוסיפה השופטת דותן, אין זה מחובתה כלל של אמר לנתח את דרכי הפעולה של הגנב ולספק הסבר כיצד נגנב הרכב למרות קיומם של אמצעי מיגון.

על יסוד האמור לעיל חויבה המגן לשלם לאמר את תגמולי הביטוח עבור גניבת רכבה.



הערה:

פסק הדין אינו נכנס לסוגיית חוקיותו של רישום דרישה להתקנת אמצעי מיגון כתנאי מוקדם לחבותה של חברת הביטוח ולשאלה כיצד יש לבחון אי קיום של דרישה זו.

בשתי סוגיות אלה, ראה פסק דין נכון, לדעתנו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין נתיבי חן, שם נקבע כי רישום דרישה לאמצעי מיגון בדרך של תנאי מוקדם, אין לה תוקף.

אי קיום הדרישה לאמצעי מיגון אינו פוטר אוטומטית את חברת הביטוח מחבותה על פי הפוליסה. על חברת הביטוח להוכיח את התנאים המופיעים בסעיפים 18, 19 ו- 21 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 וכן בהוראות תקנה 4 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (צורת הפוליסה ותנאיה), תש"ם- 1980.

לקבלת הסקירה המלאה של פסק דינו של בית המשפט המחוזי לחץ כאן.

מסמך 159